אגב, אחד השמות החרוטים באנדרטה היא ליליה גילר ז"ל. תושבת אופקים ואחת מקורבנות טבח הפנסיונרים. ליליה הייתה אם חד הורית שגידלה לבדה את ע'. זהות אביה לא ידועה לאיש, גם לא לרשויות. ועדיין המדינה מסרבת להכיר בע' כיתומה ולסייע לה בהתאם כי תאורטית יש לה אבא (שאיש לא יודע מי הוא, כאמור) https://t.co/3yzfENoCqn
לפני 1,000 יום השמיים נפלו עליי. בהתחלה לא הבנתי עד כמה. אני לא טיפוס של מלודרמה וגם באותו בוקר הדבר הראשון שיצא לי מהמקלדת הייתה בדיחה על הפער בין הרהב של ההנהגה לבין הצעקות מחןץ לדלת. לפני שהשמיים נפלו עליי הייתי צוחק על ביטוי כזה, מוגזם. ארכאי. הרבה השתנה. גם זה.
הפעם הראשונה https://t.co/33xgjfriKk
שלוש שנים אחרי שרוני אשל נשרפה בחיים בעודה מנסה לדווח על מה שהיא ושאר התצפיתניות ראו וההנהגה היהירה שלנו ביטלה בזלזול, אבא שלה עומד ומנסה בגרון ניחר לדרוש מינימום של אחריות בלי להאמין שמי שנתנו לחמאס לכבוש לנו את הבית ולשרוף לו את הילדה לא לקחו גרם אחריות. זה לא להאמין. https://t.co/ZZAfmN1MlF
לא חושב שראיתי ישראלי אחד, ולא משנה מאיזה מגזר או מחנה, שה7.10 לא טלטל את עולמו. כולנו השתננו. כולנו איבדנו משהו. מישהו.
אבל ביבי הוא בימינו קליפה ריקה. קמפיין בחירות עם חליפה ורגליים. עבורו טבחת שמחת תורה הוא מטרד תדמיתי שהעיקר הוא להעלים. זה לא רק שאני מאמין לו שכלום לא השתנה
לפני אלף יום, טל ממן היה אגרונום. חקלאי מהעוטף. תושב מבטחים שניהל את המשק של אביו, ציון, שהתגורר. הוא גם היה חבר כיתת כוננות שכללה סה"כ שני אנשים ונשק אחד, כי נהלי הצבא לא התירו להחזיק יותר. ואז התחיל הטבח. טל, מפקד כיתת הכוננות וחייל נוסף שהיה בבית יצאו לשער היישוב ופגשו חוליית https://t.co/fMAhuhfX3E
הירש גולדברג-פולין נרצח כששקל 52 קילו. עדן ירושלמי נרצחה ששקלה 36 קילו. כפיר ביבס היה רק בן תשעה חודשים כשנחטף לעזה, שם נרצח יחד עם אמו ואחיו. אלו רק סיפורים בודדים מתוך 40 הגברים, הנשים והילדים שנחטפו חיים לעזה ונרצחו. אף אחד לא מוחא כפיים, דרך אגב. https://t.co/QOMPh4iwAx
